הסקירה של איתי
התעוררות בלי עבר היא נקודת פתיחה שתמיד קונה אותי. רויאל בלאק מתעורר בחדר לבן, בוחר לעצמו גוף חדש בעזרת דמות מסתורית בשם אמ, ומגלה שהמציאות החדשה שלו פועלת לפי קודים נוקשים: שפה אחידה, יכולת להבהיק, צורך בשינה ומוות שמחזיר אותך כפסילה לחדר ההתעוררות. העולם הזה סיקרן אותי מהרגע הראשון, בעיקר כי הוא לא עוצר לרגע.
כשרויאל נתקל בראש עיר בוט במידלייק סיטי ומנפץ אותו, נדלקה לי נורה שהעסק עומד להסתבך ברצינות. משם והלאה זה מרוץ הישרדות שמגיע עד לקצה הקשת ולמערה שבה טביעות ידיים חושפות שהוא בעצם האקר בשם רוי שוורץ שהעלה את עצמו לשם שלושים שנה קודם לכן. זה תפס אותי לא מוכן וגרם לי לרצות מיד עוד פרק אחד.
הספר מתאים לכל מי שמחפש מדע בדיוני סוחף שזורק אותך ישר לתוך מערכת חיה ומוזרה ומלאת מסתורין. הוא פחות יתאים למי שמצפה לדיון פילוסופי שקט או לתיאור של גן העדן של הדתות עם עננים ושלווה. עם זאת, הקצב לפעמים קצת תזזיתי מדי, וברגע שבו רויאל מסומן כאיום על ידי המערכת כמעט לא נשאר לנו זמן לנשום ולהבין את מנגנוני העולם. בסך הכול מדובר בהרפתקה מהנה מאוד, מקורית ורעננה.
סקירת AI מבית ספר נולד. קראנו את הספר.